המתכון הזה הוא פינוק אמיתי בעיני. בריא, טעים, מיוחד וכמו שאני אוהבת – קל להכנה. את הגרנולה המלוחה יצא לי לטעום רק בשנים האחרונות ופשוט התאהבתי, זהו חטיף קליל, בריא, מהיר הכנה שאני שומרת לי בצנצנת סגורה ואוכלת אותו קודם כל בתור נשנוש, בלילה, כש"בא לי משהו". אוהבת לשים אותו על סלטים, מאפים, קרקרים, ציפוי ללחם, בורקסים או עם יוגורט עיזים.

מה שכיף בגרנולה הזו שהיא מסתדרת עם כל מה שיש. היא צריכה את הבסיס – שיבולת שועל – וכל השאר הולך לפי מה שבדיוק יש בבית. אבל קודם כל בואו נדבר קצת על שיבולת השועל.

קיימים בשוק סוגים שונים של שיבולת שועל – יש פתיתי שיבולת שועל עבים אותם ניתן לקנות בחבילות או בתפזורת בחנויות השונות. גריסי שיבולת השועל עברו אידוי ולאחר מכן נפרסו וגולגלו לפתיתים, קצת כמו שעושים קוסקוס מחיטה, אך הם עדיין מלאים ושומרים באופן מוחלט על ערכם התזונתי המשובח.

בנוסף על כך, קיימת שיבולת שועל המגיעה בקופסאות פח מחו"ל ויש רבים שקוראים לה קוואקר. האמת שקוואקר הינו השם של החברה שיצרה את המוצר הזה, שהינו בסך הכל פתיתי שיבולת שועל טחונים ומגולגלים עוד יותר, על מנת לקצר את תהליך הבישול. ולכן זכו גם לשם "אינסטנט", כי תהליך הבישול שלהם קצר עוד יותר. ועדיין הם שומרים על ערך תזונתי גבוה ומשובח.

כך שאם אתם מתלבטים איזה סוג מתאים לכם יותר – זה בעיקר עניין של מרקם. הראשונים בעלי נוכחות חזקה יותר והשניים נמסים יותר בפה, עניין של העדפה. אישית, אני פשוט הולכת על מה שיש לי באותו רגע בארון… 😊

אז לפני המתכון, מה כל כך משובח בשיבולת שועל? שיבולת השועל אמנם היא פחמימה, אך היא עשירה בערכים של חלבון ומנגד יש לה ערך גליקמי נמוך במיוחד, כך שהיא מתמוססת בדם באיטיות, בעיקר בזכות סיבים מסיסים הגורמים לה להתפרק באיטיות ולשמור על רמת סוכר מאוזנת בדם לצד תחושת שובע חזקה לאורך זמן. היא נחשבת אחת הפחמימות המומלצות ביותר ואני אוהבת מאד להשתמש בה גם כקמח, היא נפלאה לעוגות בחושות שיוצאות פשוט חלומיות.

אז אמרנו שיבולת שועל, אליה מוסיפים שמן זית, שום כתוש שמעניק לה טעם מושלם וכל הזרעונים, הגרעינים או האגוזים שיש לכם כרגע במזווה. חמניות ודלעת תמיד נותנים טעם נפלא בעלות נמוכה והם אידיאלים כאן, אבל גם אגוזי מלך, שקדים, פקאנים, גרעיני פשתן, שומשום וצ'יה יתאימו מאד. את כל החגיגה הזו אופים קצת, עד להזהבה קלה, מצננים ושומרים בצנצנת. מכאן הדרך לסלט כבר ממש קלה.

אני אוהבת לפזר אותה על חסה טריה ורעננה, והכי טעים לקחת את החלק הפנימי והעדין של החסה, לחצות אותו במרכזו ועליו לפזר את הגרנולה. אך אפשר גם על סלט כרוב, מלפפונים, סלט רצועות ירקות או סלט עגבניות שרי. אשמח לשמוע על שימושים נוספים שמצאתם לסלט.

סלט לבבות חסה עם גרנולה מלוחה

בחומרים יש גרנולה מלוחה בכמות גדולה יותר ממה שצריך למתכון, אבל אפשר לשמור אותה מספר ימים בצנצנת סגורה או זמן ארוך יותר במקפיא. אם לא מוצאים לבבות חסה, אפשר להשתמש בחלק הפנימי של חסה רגילה או פשוט בעלים קטנים של חסה.

דרגת קושי: קלה          6-4 מנות

לסלט:

2 לבבות של חסה ערבית

3 בצלים ירוקים, קצוצים

1 קלמנטינה (או אשכולית, פומלה, תפוז), מופרדת לפלחים

לגרנולה:

1 כוס (80 גרם) שיבולת שועל (קוואקר)

1/3 כוס גרעיני דלעת

1/3 כוס גרעיני חמנייה

3 שיני שום, כתושות

מלח ופלפל

1 כף סילאן, או דבש

1/4 כוס שמן זית

לרוטב:

2 כפות מיונז

1 כף חומץ בלסמי, או מיץ לימון

1/2 כפית דבש

3 שיני שום, כתושות

3-2 כפות חלב קוקוס, או חלב רגיל, או מים

2 כפות שמן זית

מכינים את הגרנולה: מחממים תנור מראש לחום של 180 מעלות. שמים בקערה בינונית את כל החומרים ומערבבים. אופים כ-15 דקות עד להזהבה, מומלץ לערבב פעם אחת במהלך האפייה. מוציאים ומצננים. שומרים בצנצנת סגורה ואפשר גם במקפיא.

מכינים את הרוטב: מערבבים את כל חומרי הרוטב, טועמים ומשפרים תיבול.

מרכיבים את הסלט: חוצים את לבבות החסה באמצע, ומניחים את  החצאים על צלחת הגשה, זה ליד זה. יוצקים את הרוטב על החסה בנדיבות ומפזרים מעל את הבצל הקצוץ. חוצים את פלחי הקלמנטינה לרוחב ומפזרים על הסלט, מפזרים מעל הכול גרנולה מלוחה לפי הטעם ומגישים.

למי שעדיין לא שמע על ויויאן אבוקסיס המדהימה, תחפשו כאן בפוסטים נוספים על אוכל מרוקאי. האשה הזו היא פשוט בשלנית מופלאה, ולמרות שיש אינספור מרוקאיות שיכולות להתמודד על התואר, אין ספק שהיא אחת המדהימות שבהן. והמופלטה שלה היא חגיגה אמיתית.

הסוד שלה היא קודם כל – האהבה שלה והחיוך הנצחי והרצון לשמח אחרים. דבר נוסף – היא מרדדת את המופלטה עם הידיים על משטח משומן עד שהיא דקה כמו ניר.

על ידי רידוד בידיים אפשר ליצור מופלטה דקיקות במיוחד אבל חשוב לשמור על משטח משומן היטב. ויויאן מכינה מראש קערה עם שמן ובכל פעם היא טובלת את הידיים בשמן וכך מצליחה לרדד באופן מושלם.

לאחר מכן הטיגון – את המופלטה, אולי בגלל אהבת האדם שלה שהיא נעשית בחג שכל כולו אהבה לזולת = המימונה, מטגנים בקבוצות ולא באופן אישי. קודם כל מניחים על מחבת משומנת קלות עלה אחד, הופכים אותו ושמים עליו עלה שני, הופכים שוב ומניחים עלה שלישי, כך עד שמתקבל מגדל של מופלטות גבוה ועסיסי.

מופלטה

דרגת קושי: בינונית          זמן בישול: 2-3 ד' לכל מופלטה   סה"כ כ-15 ד' לכל הכמות     להכנת כ-40 מופלטות

קילו קמח

2 כפות שמרים יבשים

כפית סוכר

כוס וחצי עד כוס ושלושת רבעי מים (350-400 מ"ל)

רבע כפית מלח

שמן לעיבוד ורידוד

שמים במיקסר את הקמח, השמרים והסוכר. מוסיפים חצי מכמות המים ואת המלח ומתחילים ללוש בעזרת וו לישה. ממשיכים להוסיף את המים בהדרגה עד לקבלת בצק חלק ואחיד. לשים עוד 2 ד' ומעבירים למשטח עבודה.

משמנים בנדיבות מגש או תבנית. מחלקים את הבצק ל-40 כדורים, משמנים כל כדור ומניחים על המגש להתפחה של חצי שעה.

משמנים שיש או משטח אחר, לוקחים כדור בצק אחד ומרדדים אותו בעזרת מערוך או משטחים בעזרת הידיים לקבלת עלה בצק דקיק ורחב ככל האפשר. מחממים על האש סיר או מחבת רחבים –– ומניחים עליהם את עלה הבצק הראשון. מרדדים את הכדור הבא, מניחים אותו על המופלטה שבמחבת, מותחים את הקצוות כדי שתהיה חלקה ככל האפשר והופכים. מרדדים את הכדור הבא, מניחים אותו על המופלטה שבמחבת והופכים. כך ממשיכים לעשות כחצי מכמות הכדורים. מוציאים את מגדל המופלטות, מניחים עליו מגבת לשמירה על הרכות ומכינים את כל הכמות הנותרת באותה צורה בדיוק.

מגישים את המופלטות עם חמאה ודבש, כשהן עדיין חמימות.

פסח זה ללא ספק זמן תפוחי האדמה, כמו בתמונה של שושי סירקיס, הצלמת הנהדרת שלי.

אמנם אישית אני לא חובבת מאד גדולה של התפוד בעיקר מסיבות בריאות, אך אי אפשר להתכחש לעובדה שיש לא מעט מתכונים טעימים במיוחד מתפוחי אדמה, ואצלי המתכון הזה מככב. בפסח התנור שלי פולט עוד ועוד מגשים של פרוסות זהובות וריחניות שזוכות להצלחה כבירה בכל הגילאים, ובפוסט הנוכחי אביא שתי גירסאות אהובות במיוחד שלו. עם עשבי תיבול – ועם שום, שניהם מתחרים ולא מצליחים להחליט מי טעים יותר.

העיקרון הוא מאד פשוט – פורסים את תפוחי האדמה לפרוסות (וכן, בכלי הפסח שלי יש כמה וכמה קולפנים ותורנות קילוף בין כל בני הבית)

עבור המתכון הזה אפשר לקלף אותו ואפשר לוותר ולהשאיר אותו עם הקליפה (אצלי בבית אין מה לשמוע על קליפה, כן? אבל בעיקרון). ולגבי השאלה הנצחית איזה תפוח אדמה עדיף – אצלנו בארץ אין לנו כל כך אפשרות לבחור זנים של תפוחי אדמה, לסופר מגיעים רק שני זנים לכאורה – אדומים ולבנים, למרות שבתוך שתי הקבוצות הללו מסתתרים המון זנים משתנים ובעונות שונות בשנה יש הבדל בין תהומי בין איכות הזנים. קצת קשה לי לתת המלצה גורפת כי יש זנים נפלאים ואחרים ממש לא, פה ושם ניתן למצוא תפוחי אדמה ממותגים בשמות כמו "גורמה" וכן הלאה שהם ממש מוצלחים. בכל אופן בגדול – תפוחי האדמה האדומים מכילים פחות נוזלים ולכן מתאימים יותר לטיגון ותפוחי האדמה הלבנים מלאי מים ומתאימים יותר לתבשילים או למתכונים שצריך בהם עסיסיות. את המתכון הספציפי שכאן עשיתי עם כל זני תפוחי האדמה ולשמחתי הוא תמיד יצא טעים.

מסדרים את פרוסות תפוחי האדמה זה ליד זה בצורה חופפת. עוד אופציה זה לסדר את הפרוסות כמו קלפים – בצורה חופפת. שורות שורות של פרוסות כמו כאן בצלחת.

אם רוצים בטעם שום – אני מפזרת על ניר האפיה לפני שאני שמה את תפוחי האדמה – שמן זית ופרוסות שום. עליהם אני שמה את פרוסות תפוחי האדמה בצורה של קלפים, ועל התפודים מתבלים במלח ופלפל ושמן זית בנדיבות. אגב, אפשר לעשות את המתכון הזה חלבי, עם קוביות של חמאה והוא יוצא בטעם גן עדן ממש, כי תפוחי אדמה וחמאה ממש נועדו זה לזה.

אם רוצים טעם של עשבי תיבול – פשוט קוצצים הרבה עשבי תיבול ומניחים על תפוחי האדמה, מצפים גם בשמן זית, מלח ופלפל – ולתנור.

עיגולי תפוחי אדמה צלויים עם עשבי תיבול, שמן זית ושום

דרגת קושי: קלה זמן צליה: 30 דקות 6 מנות

10 תפוחי אדמה בגודל זהה, קלופים

4 כפות שמן זית

4 כפות עשבי תיבול קצוצים (פטרוזיליה, כוסברה, טימין, רוזמרין, בזיליקום וכו')

3 שיני שום כתושות

מלח ופלפל

מחממים תנור לחום של 180 מעלות.

פורסים את תפוחי האדמה לפרוסות דקיקות ככל האפשר. מסדרים את הפרוסות זו ליד זו על ניר אפיה. מתבלים במלח ופלפל, קוצצים דק דק את עשבי התיבול ומפזרים על הפרוסות בצורה אחידה. יוצקים על הכל שמן זית בצורה אחידה.

אופים במשך כ-30 דקות, עד שהפרוסות מזהיבות ומתרככות.

פרוסות תפוחי אדמה פריכות בשמן זית ושום

דרגת קושי: קלה זמן אפיה: כחצי שעה 7-8 מנות

12 תפוחי אדמה קלופים

8 שיני שום קלופות

5 כפות שמן זית או 100 גר' חמאה

מלח ופלפל

פורסים את שיני השום ומפזרים את הפרוסות בצורה אחידה על תבנית התנור. חוצים את תפוחי האדמה לחצי ופורסים כל מחצית לפרוסות בעובי חצי ס"מ, משתדלים שהפרוסות ישארו צמודות זו לזו ולא יתפזרו על הקרש. מסדרים את פרוסות תפוחי האדמה כמו קלפים בתבנית, פס אחרי פס של פרוסות, לוחצים מעט את הפרוסות כדי שהן "יפתחו" בצורה חופפת, טור אחרי טור. יוצקים על הכל מלח, פלפל ושמן זית. אופים בחום של 190 מעלות למשך 50 ד', עד שתפוחי האדמה זהובים ורכים. לשידרוג: ניתן לפזר על הכל מלמעלה 4 כפות רוזמרין קצוץ. מעניק ריח וטעם מופלאים לכל המנה.

פאי שוקולד –פקאן

הפאי הפסחי הזה עשיר, טעים ומפנק במיוחד. ניתן להחליף את הפקאנים באגוזי לוז או בשקדים פרוסים.

דרגת קושי: קלה פלוס     זמן אפיה: 25 ד'       כ-10 מנות

לבצק:

כוס וחצי שקדים טחונים

3 כפות גדושות שמן קוקוס

ביצה אחת

למלית:

200 גר' אגוזי פקאן

200 גר' שוקולד מריר

ביצה אחת

2/3 כוס סוכר

2 כפות שמן אגוזים

אבקת סוכר להגשה

מחממים תנור לחום של 170 מעלות.

מכינים את הבצק: מערבבים יחד את השקדים ושמן הקוקוס לפירורים אחידים. מוסיפים את הביצה ומעבדים מעט ככל האפשר עד לבצק אחיד. משטחים את הבצק בתבנית פאי מלבנית או  עגולה.

מכינים את המלית: בסיר כפול על אדים ממיסים את השוקולד, שבור לקוביות יחד עם השמן, עד שהוא נמס. מסירים מהאש, מצננים מעט, מוסיפים את הסוכר והביצה ומערבבים. יוצקים לתוך הקלתית. מפזרים את האגוזים מעל השוקולד בצורה אחידה ואופים במשך 20-15 ד', עד שהבצק זהוב והשוקולד יציב. מוציאים ומצננים. לפני ההגשה מפזרים אבקת סוכר.

זה מסוג העוגיות שברגע שמתחילים להכין אותן, פשוט צריך לעשות עוד ועוד מגשים מהן, כי הן כל כך קלות להכנה וזוכות לאהדת ההמון.

אז מה יש לנו כאן? קצפיות מרנג שזה תמיד כל כך טעים ואהוב, שעליהן מוסיפים מערבולת מקסימה של שוקולד מומס שהופכת את הכל לחגיגה פסחית נפלאה שמצליחה לקלוע לטעמם של הילדים שלי, ולמטה תמצאו גם עוד כמה גיוונים למי שפחות רוצה שוקולד במרנג שלו.

בשבילי המנה הזו היא פשוט חגיגה, ובדיוק כמו שאני אוהבת. מדליקה, כיפית, טעימה ו— קלה. מי אמר שצריך לעבוד קשה? הרי אנחנו כבר בני חורין!

אז איך מתחילים? את המרנג קל מאד להכין, רק צריך להקפיד על טמפרטורת אפיה נמוכה של התנור על מנת לשמור על קצפיות לבנות ונוקשות, קערת מיקסר ומיקסר בעצמו – נקיים ויבשים ללא כל שומן, והקצפה סבלנית ואיטית. חומרי הגלם הם פסחיים לחלוטין וזה פשוט וקל מאד.

את החלבונים מקציפים עד שמתקבל קצף מאד מבריק ויציב, המכסה את המטרפה של המיקסר בצורה אחידה וכשמרימים אותה הוא לא נוזלי אלא יציב כמו בתמונה.

לאחר מכן מזלפים עיגולים של מרנג משק זילוף עם פיה חלקה על ניר אפיה, לקבלת קצפיות יפות ועגולות. ממיסים שוקולד ומניחים כפית של שוקולד מומס על כל קצפית. בעזרת קיסם מערבלים את השוקולד על הקצפית לקבלת מערבולת שוקולד מקסימה ו… קדימה לתנור.

וכמו שהבטחתי – גיוונים: אפשר להכין במקום מערבולת שוקולד מערבולת קפה – מוסיפים למרנג כפית קפה נמס במעט מים רותחים, מערבבים ויוצרים מערבולת על הקצפית. אפשר גם לייצר באותה צורה מערבולת תות – מתותים קפואים וטחונים, מערבולת תפוז – ממיץ תפוזים שמרכזים אותו על ידי בישול לקבלת נוזל מרוכז וכתום, מערבולת נוגאט – על ידי קלייה וטחינה של אגוזי לוז וכן הלאה את אותו רעיון אפשר לקחת לכל טעם שאתם אוהבים. אפשר גם לעשות מערבולת עוד יותר צבעונית ושמחה על ידי שילוב של שני טעמים במקום אחד.

ועדיין – אני הכי אוהבת את אלו עם השוקולד. בשבילי זה אחד הפינוקים הכי אהובים של פסח.

מערבולות מרנג שוקולד

דרגת קושי: קלה     זמן אפיה: שעה ורבע         כ-20 מערבולות

למרנג:

4 חלבונים

כוס סוכר

כפית מיץ לימון או קמצוץ מלח

לשוקולד המומס:

100 גר' שוקולד מריר

כפית שמן

מחממים תנור לחום של 110 מעלות. מרפדים תבנית התנור בניר אפיה.

מכינים את המרנג: במיקסר נקי ויבש שמים את החלבונים ומתחילים להקציף במהירות בינונית. מוסיפים את מיץ הלימון או המלח וממשיכים להקציף עד שהקצף מתחיל להתגבש. מוסיפים בהדרגה את הסוכר, מעט בכל פעם עד שכל הסוכר נטמע בקצף. ממשיכים להקציף במהירות גבוהה עוד 4-5 ד', עד לקבלת קצף מבריק ויציב מאד. מכבים את המיקסר ומעבירים את המרנג לשק זילוף עם פיה עגולה. (אפשר כמובן ליצור עיגולי מרנג גם בעזרת 2 כפות). יוצרים עיגולי מרנג בקוטר 4-5 ס"מ במרחק מה זה מזה על ניר האפיה.

ממיסים את השוקולד: שמים סיר עם מים ועליו סיר נוסף או קערת נירוסטה שמכסה אותו לחלוטין. מביאים את הסיר התחתון לרתיחה ושמים בסיר העליון את קוביות השוקולד והשמן. מבשלים עד שהשוקולד נמס, מערבבים היטב לקרם אחיד עם השמן. יוצקים מעל כל מרנג כפית מהשוקולד המומס ובעזרת קיסם או שיפוד יוצרים "מערבולת" בתנועה עגולה. מכינים באותה צורה את כל המרנגים.

אופים: מעבירים לתנור ואופים למשך 5 ד', מנמיכים את החום ל-100 מעלות ואופים כשעה עד שעה ורבע, עד שהמרנגים יציבים ופריכים. שומרים בקופסה סגורה, עם ניר אפיה מפריד בין שכבה לשכבה.