דיאטה בכיוון חדש
במסגרת העבודה שלי, הרצאות במקומות שונים ותקשורת מול קהל הנשים שעוקב אחרי הפרסומים – קרו לי גם לא מעט מפגשים מעניינים עם נשים, מפגשים שלימדו אותי לא פחות מאשר את הנשים איתן נפגשתי.
כך יצא לי לפגוש גם את חני, בחורה בת עשרים ושש, מלאת חן ועליזות ו… לא רזה, בכלל לא.
“כמו שאת רואה” פתחה מיד, “אני לא מלאה, לא עגלגלה, אני שמנה. וזה מפריע לי! לכן באתי אליך, כי הייתי כבר אצל מספיק תזונאיות, דיאטניות, נטורפתיות מה שאת רוצה. כמה כסף, כמה עצבים… אבל אין מה לעשות. אני אוהבת אוכל. ולא את הסוג הבריא! אולי אם תלמדי אותי להכין אוכל בריא אבל טעיםםםםם, אולי אצליח סוף סוף לרזות?”
לכאורה זו היתה הסיבה לפגישה. ניסיתי להציע כל מיני רעיונות ואת כולם חני דחתה. סלט? לא אוהבת ירקות. קמח מלא? לא, זה לא לטעמי. ברוקולי? לא סובלת. קינואה? פוי! עכשיו הגזמת! זהו, לא!
אז נתתי לה לספר לי מה היא אוכלת וכך למדתי שהאוכל האהוב על חני הוא תפוחי אדמה, רצוי בשמנת. וגם קרואסונים, עם כמה שיותר שוקולד, ובכלל מתוק. אחרי עוד כמה דקות של שיחה הייתי חייבת לעצור.
“חני, את אשה כל כך יפה, למה את צריכה לעשות דיאטה? באיזה ספר כתוב שכולן צריכות להיות במשקל אחיד? הרי ברור שאוכל בריא זה ממש לא הכיוון שלך. אז למה את עושה את זה לעצמך?”
שתיקה ארוכה השתררה מהצד השני. “תראי, בעולם של היום אני לא מאמינה שאפשר להיות במשקל שלי ולהרגיש טוב. המסרים שאת מקבלת מכל האנשים מסביבך מדברים רק על דבר אחד – רזה שווה יפה. וכמה שאני ארצה לחשוב אחרת – זה פשוט לא ילך לי. תמיד כשאסתכל במראה אנסה בדמיון לכווץ את מה שאני רואה, בחנויות הבגדים תמיד המוכרת תחמיא לי – “זה כל כך מרזה אותך”, שלא לדבר על הצעות שידוך שיורדות רק בגלל המידות, ואין הכוונה למידות שבנפש שלי… “
“את צודקת…” אמרתי אחרי שחשבתי על כך. “לכן נראה לי שאנחנו הולכות לעשות דיאטה קצת אחרת. התפריט שאני מציעה לך הוא בדיוק אותו תפריט שאת אוכלת עכשיו. והדיאטה? אנחנו הולכות לעשות – דיאטת ידידות, דיאטה של ידידות שלך עם עצמך. יש משהו אחד שאת כן אוהבת לעשות שיכול לעזור לך לרזות? אבל רק אם את אוהבת לעשות אותו!”
“כן!” ברקו עיניה של חני. “אני אוהבת לרקוד!”
“יופי! מעולה. תזונה בריאה היא לא מטרה בפני עצמה. היא בסך הכל אמצעי. אמנם חשוב מאד לאכול בריא, אבל אם אנחנו מאכילים את עצמנו אוכל בריא שמעורב במסר רעיל לנפש – החטאנו את המטרה. השם נתן לנו את הכלים של העולם כדי שנשתמש בהם באופן שמגדיל את הנשמה, שמעצים את הנפש ומקרב אותנו לעצמנו ואליו. אבל אנחנו משתמשים בדיאטה על מנת לשרת מסר מאד קשה, מסר שטוען שאני אהיה שווה רק אם אהיה רזה. זה בוודאי לא מגיע מצד הקדושה! השם הוא זה שנתן לך את המידות המדויקות האלו, ואם זה גורם לך לחוש שנאה לאיך שאת נראית – אם את עושה דיאטה רק כדי להפסיק לשנוא את מה שאת רואה במראה – זאת בעצם דיאטת שנאה. דיאטת שנאה לחני! ברור שהיא לא מצליחה, וכל מה שאת אוכלת במצב הזה לא ישנה את המסר הפנימי, טעים ככל שיהיה. לכן – הדבר הראשון שנעשה זה לאכול רק אוכל שאת אוהבת, ובכל פעם שאת אוכלת אותו – תברכי, כדי להודות להשם שעשה אוכל כזה טעים, ותאכלי אותו באהבה לעצמך. כי מגיע לך טוב! וכשאת מסתכלת על עצמך במראה אז… “
“לא! זה קשה. אל תבקשי ממני לאהוב את מה שאני רואה!” קפצה חני.
צודקת. זה לא דבר שיכול להשתנות ברגע אחד. במקום זה, אני מבקשת שבכל ערב, תעשי רשימה של דברים יפים שיש בך, או רגעים נחמדים שהיו לך, תכיני רשימה של “הכרת הטוב”. רשימה שהמטרה שלה – להכיר את הטוב של חני. ואם את אוהבת לרקוד, תנסי להתחיל לרקוד באופן קבוע, כך שהריקוד יהיה העשייה שלך למען עצמך”.
“אז…. ” הביטה עלי חני מבולבלת. “את מציעה שאני לא אשנה את מה שאני אוכלת בשום צורה?”
“לא. בינתיים לא. רק שתברכי בכוונה, ותהני ותכווני לשמח את עצמך. זה הכל. ותרקדי גם כדי לשמח את עצמך. המטרה הראשונה היא למצוא חיבור לעצמך מחדש. מכאן יוכלו להגיע בהמשך עוד שינויים, אבל רק מאהבה!!!”
וחני היתה תלמידה מצטיינת! היא התחילה לרקוד שלוש פעמים בשבוע ומידי פעם התקשרה כדי לספר לי עד כמה היא מאושרת מהריקוד! גם את שאר החלקים של הדיאטה שנתתי לה, לאכול בשמחה, להגיד תודה להשם על האוכל הטעים, לרשום בכל לילה את הנקודות הטובות שלה – עשתה בהתמדה, וכל אלו יצרו שינוי מופלא אצל חני. “תקשיבי, זאת הדיאטה הכי נפלאה שעשיתי בחיי!” היא התקשרה להגיד לי. והכי מדהים – חני התחילה לרזות. לאט, לא כדי, ולא בשביל המראה, אבל כן מאהבה. גם אוכל בריא יותר הצליח להיכנס לתפריט מידי פעם, מעצמה היא כבר פחות נמשכה לג’אנק, והסיפוק ששתינו חשנו מהדיאטה המיוחדת שלה היה עצום. וכמה התרגשתי כשיום אחד היא גילתה לי, שגם חני שבמראה כבר חברה שלה…
